בין ה-19.6 ל 3.7 נהרגו 7 קטינים פלסטינים. כל ה-7 ממחנה הפליטים ג׳נין. 0.42 קמ״ר דחוסים בכ-20000 בני אדם. מחנה שבו מוות ודם. הרבה דם הם תפאורת חייהם של צעירים במחנה. בלי עתיד. פלישות. אבטלה. נשק זמין. צורך בזהות ובכבוד - הופכים אותם מועמדים פוטנציאלים להיות ״לוחמי התנגדות״.
3-5.7 היו ימי מבצע ״בית וגן״ (שם אכזרי למבצע שנועד להחריב מקום שאין בו גנים). מטרת המבצע הייתה הרס תשתית אמל״ח ומעצר פעילים. הוא החל ביום שני לפנות בוקר, מעט אחרי חצות. בסדרה של התקפות אויריות של מסוקי אפאצ׳י וכתב״מים במחנה הפליטים ובפאתיו.
לאחר ההפגזה, מוזרמים כוחות גדולים (כ-150 רכבים) מלווים בדחפורים צבאיים, בכמה צירים ומקיפים את המחנה. הם מנתקים את הדרכים בין העיר למחנה. תופסים מספר בתים ומבנים המשקיפים על המחנה, מציבים צלפים ומנתקים את החשמל. התושבים מקבלים הודעות שקוראות להם להישאר בבתים.
הדחפורים מתחילים להרוס נתיבים, בדרך פוגעים ברכבים, חומות, בתים, פוגעים בתשתיות מים, זאת על מנת לבודד מכוחות סיוע. אמבולנסים מנועים מלהיכנס פנימה ופרמדיקים נאלצים לנוע רגלית. חילופי ירי, הפלסטינים מפעילים מטענים מאולתרים על הבולדוזרים.
בשלב זה הכוחות הרגליים בפאתי המחנה. כוחות הבטחון הפלסטינים עוצרים פעילי התנגדות שמנסים להגיע לעיר. הכוחות במחנה ובמוקטעה בג׳נין מתבצרים בתוך המפקדות ונמנעים מפעולה.
בשעות הבוקר, לאחר 7 שעות לחימה רצופה, מופגזת סביבת תאטרון החופש ואנדרטת הזכרון לשאהידים הסמוכה לו. ומשפחות שמצאו שם מקלט או גרות בסמוך נפגעות. בשלב זה אין חשמל במחנה, אין מים, נתיבים הרוסים. הדחפורים עוברים להריסת קירות בתים כדי ליצור פתחי מעבר.
11 בבוקר מדווח על 7 הרוגים, 30 פצועים מתוכם 7 במצב קשה, אך לא ברור המניין הסופי בשל הקושי להגיע אל הפצועים. הכוחות יורים על אמבולנסים, על ביה"ח הציבורי (גז מדמיע ואש חיה), על צוותי רפואה ועל אזרחים המנסים לחלץ פצועים.
שני אחה"צ: 8 הרוגים, מעל 80 פצועים, 17 קשה. שני בערב פשיטות אויריות באזור מסגד אל אנסאר במחנה. הפגנות ברחבי הגדה, התארגנות עם חבילות סיוע, מנות דם. אחה"צ לוויות ההרוגים הראשונות.
לעת לילה מפונות מאות משפחות, 3000 מתושבי המחנה - זקנים, נשים, ילדים ובעלי צרכים מיוחדים לכפרים בסביבה. חלקם מוצאים מקלט בבית החולים בעיר. הצבא נכנס והורס בתים שפונו.
חצות יום שלישי - 9 הרוגים. 100 פצועים. 20 במצב קשה.
בשלישי בבוקר הכוחות מפציצים מעבדת חומרי נפץ ובית. בנוסף הכוחות מסתערים על בתים בשכונת ג׳בריאת ובסביבות המחנה. דיווחי דובר צהל על השמדת אמלח, רקטה מאולתרת. מעצרים המוניים.
במהלך היום ביה"ח הממשלתי מותקף בשנית, בטענה שנורתה ממנו אש. 5 אזרחיי נפצעים ביניהם 3 קשה בזמן שהיו בביהח. חדר המיון יוצא מכלל תפקוד בשל הפגיעות.
שלישי אחה"צ כוחות רגליים מנסים להתקדם משכונת ג׳בריאת לכיוון מרכז המחנה. קרבות קשים ככל שהכוחות נכנסים פנימה לעבר מרכז המחנה. הפגזה של אזור בית הקברות שם מתבצרים לוחמי התנגדות. הרוג ופצועים. לעת לילה הכוחות מתחילים לסגת. במהלך הנסיגה חייל נהרג חייל מיחידת אגוז. לטענת הפלסטינים הכוחות הנסוגים מותירים מלכודות נפץ.
לאחר נסיגת כוחות הכיבוש, כוחות הבטחון הפלסטיני חוזרים למוקטעה בג׳נין. מתקבלים בקריאות : בוגדים, ירי, יידוי אבנים על הימנעותם מסיוע ומעצר לוחמי ההתנגדות. את המתים קוברים למחרת, יום רביעי, בקבר אחים. פעילי פתח שהגיעו ללוויה מגורשים.
12 הרוגים, 140 פצועים, 30 מהם קשה, 80% מהבתים במחנה נפגעו, אין חשמל, אין מים, אין רחובות, חדר המיון בביהח הציבורי בג׳נין מושבת, אין קולנוע, מסגד פגוע, תאטרון החופש פגוע. הפליטים חוזרים לבתים הרוסים.
הרוגים:
נור א דין חוסאם מארשוד نور الدين حسام مرشود
בן 16.
עיצוב: להב הלוי
נור א דין הוא מאותם קטינים שהפכו להיות פעילים בגי׳האד האיסלמי, על פי הודעתם לאחר מותו. בתמונות שלו ובסרטוני הטיקטוק הוא מצטלם עם נשק, בתמונות אחרות הוא נראה צוחק ומחויך, נראה נער בן 16 טיפוסי.
בליל ה-3.7, הוא שמע שחבר שלו נפגע. התלבש ורץ לבית החולים. זו הייתה הפעם האחרונה שאביו ראה אותו. הוא נורה בראשו בידי צלף. מההרוגים הראשונים של אותו לילה.
עלי האני אל ע׳ול علي هاني الغول
בן 17.
עיצוב: להב הלוי
תלמיד כתה יב. שנתיים קודם מותו החל עוסק בהרכבת מטעני נפץ. לפני שעזב את הבית באותו הלילה הוא נשא תיק ובו מטענים, על מנת להטמינם ברחובות ולפגוע ברכבים הצבאיים.
צלף ישראלי יורה בו בבטן. הוא נופל מתבוסס בדמו. שני חברים רצו כדי להציל אותו. הצלף יורה בהם. הורג אחד ופוצע קשה את השני. עלי מנסה לקום כדי להציל את חברו. הצלף יורה בראש והורג אותו.
כך שכבו שלושתם זמן רב כשכדורי הצלפים מונעים גישה.
מג׳די ערארווי مجدي العراوي
בן 17.
עיצוב: להב הלוי
אביו של מג׳די נפטר כשהיה בן 12. אמו פרנסה וגידלה אותו ואת אחיו במחנה הפליטים. הוא היה תלמיד מצטיין ורצה ללמוד הנדסה. היה לו צחוק מתגלגל והיה אהוד מאוד. הוא גם היה פעיל ג׳יהאד יחד עם חברו עלי.
כשעלי נפצע, מג׳די ובן דודו רצו להציל אותו. צלף ירה בו בראשו והוא נפל מתבוסס בדמו. בן הדוד נפצע קשה. כן כן מג׳די הוא החבר מהסיפור על עלי.
שבועיים קודם למותו סיים מג׳די את בחינות הגמר. הוא תכנן מסיבה. ב 20.7, על קברו, קיבלה אימו את ההודעה שמג׳די סיים הבחינות בהצלחה בממוצע של 94.
מוס׳טפא נידאל אל קאסם مصطفى نضال القاسم
בן 17.
עיצוב: להב הלוי
נסיבות מותו לא ידועות. ככל הנראה לא היה פעיל בשום ארגון. מה שמכונה בעגה הצבאית : בלתי מעורב. הוא נורה אי שם בין יום שני לשלישי. הוא נלקח פצוע על ידי כוחות צבאיים וגופתו הושבה למחרת.
סאדיל, אחמד, אשרף, נור, מוס׳טפא, עלי, מג׳די- מחנה ג׳נין 19.6-3.7
מקורות: ואפא, Palestine Chronicles
עיצוב הכרזות: להב הלוי.