מוחמד פאיז בלהאן محمد فايز بلهان
בן 15, מחנה הפליטים עקבת ג׳בר.
עיצוב: להב הלוי
אביו של מוחמד עובד בתחנת הדלק של קיבוץ אלמוג מזה 25 שנה. הוא בקשרים טובים עם בני הקיבוץ ולא פעם הביא את בנו אל הקיבוץ. לא מעט צילומים יש משם. יומיים לפני היום הנורא הוא קנה למוחמד אופנוע. חדש. החלום של מוחמד.
יום שני בבוקר. פאיז יוצא מתחנת הדלק למחנה לאסוף את בנו כדי שיעזור לו עם קבוצת תיירים שביקשה לצאת לטיול גמלים. אלה היו ימי רמדאן ומוחמד צם. כך רצה. פאיז מתקרב לבית ורואה שם קבוצת חיילים. הם אמרו לו שאין מעבר. הוא ממתין בפינה. רואה שקבוצת נערים מיידה אבנים על החיילים. החיילים משיבים באש.
פאיז : ״ראיתי איך אחד הילדים נפגע בצד הגוף. פתאום מגיע אלי בריצה ילד אחר ואומר שירו במישהו. רצתי. ואז אני רואה את מוחמד על הרצפה. מרים אותו. הוא אומר לי : אבא אבא ומת בידיים שלי״.
כוחות מיוחדים נכנסו באותו בוקר למחנה. הם תכננו לעצור חוליה שעל פי החשד תכננה פיגוע. הם נתקלו בהתנגדות: יידוי אבנים, בקבוקי תבערה ומטענים מאולתרים. לפי עדים החיילים ירו ללא אבחנה : ירי חי ורוגר.
בסרטון שמתעד את התקרית נראים כמה נערים מיידים אבנים. לעבר החיילים. מוחמד נראה רץ מכיוון הבית שלו ומרוחק יחסית מהחיילים. בינו לחיילים חוצצים מיידי האבנים. הוא לא נראה נושא משהו. הוא נורה. בבטן, בראש וברגל. בסרטון רואים אותו קורס. בתחילה איש לא שם לב לפצוע שמאחור.אולם ברגע שמבחינים רצה לעברו קבוצה גדולה של אנשים. ביניהם אביו. לפי גירסת דובר צה״ל הוא ניסה להשליך בקת״ב.
באותו הערב בערוצי הטלוויזיה מתראיינת חיילת שמספרת בהתלהבות על המשימה שביצעו. חדורה תחושת פטריוטיות. היא כמובן לא מזכירה הרוג. או פצועים.
מנהליו של פאיז מציעים עזרה, הוא מבקש תשלום מקדמה על חשבון המשכורת לצורך קבורה. הם מסכימים. אבל אז כמה מחברי הקיבוץ פונים לערוץ 14 ואלה יצאו בקמפיין המעמיד את הקיבוץ כמי שתומך בטרור. הטוקבקים רווי שטנה. עימותים בין חברי הקיבוץ. כולם מכנים את מוחמד טרוריסט. איש לא עוצר להתבונן בסרטונים או לזכור את הילד שבקר לא פעם בקיבוץ, או את אביו שהיה בן בית.
פאיז: ״כעסתי שאמרו על הילד שלי שהוא מחבל. הם הכירו אותו. הם יודעים שזה לא נכון״. את האופנוע החדש של מוחמד הוא שורף. לא יכול לראות אותו.
בן 15. 3 כדורים: בראש, בבטן, ברגל. לירות כדי להרוג. הקטין ההרוג ה-18 בשלושה וחצי חודשים (כמה זה בחודש).
מקורות: הארץ (כתבה של ניר חסון), DCI-P, וסוכנות וופא.
עיצוב הכרזה: להב הלוי.