עבּוּד מתורמוס עיא מספר:
המתנחלים גרים בגבעה מעל תורמוס עיא, בכמה אוהלים. הם יורדים אלינו, חמושים, כבר שלושה סופי שבוע רצופים. בשישי לפני שלושה שבועות (26.5) הם ירדו ורדפו אחרינו. הייתי שם. הם ירו לבן דוד שלי בראש. לקחו אותו לשערי צדק בירושלים. הוא חזר משם לפני חמישה ימים, ומאז הוא לא זוכר אנשים.
בשישי שלפני שבועיים (2.6) הגיעו, גדעו 300 עצי זית, נכנסו לשני בתים ושברו מה שמצאו בהם. זאת לא הייתה הפעם הראשונה. הצבא היה איתם, וזרק עלינו גז במקום לעצור אותם.
אחרי שבוע, בלילה שבין חמישי לשישי, הגיעו שוב לבית בתהליך בנייה. שרפו את חומרי הבניין ואיתם גם כמה עצי זית.
למחרת, אחר הצהריים, עבדנו בשדות החיטה. הם ראו אותנו, הגיעו וירו לכיווננו. חיבלו בעצי שקד וזית, ביניהם עצים עתיקים בני 100 שנה. שרפו את שדה החיטה שבו עבדנו, וערימות קש שאספנו כדי להאכיל את הסוסים. שוב הצבא הגיע. שוב הצבא זרק עלינו גז.
נשארו לנו עוד חלקות מעובדות שאנחנו רוצים לקצור, אבל אנחנו לא יכולים לגשת אליהן. המתנחלים קרובים מדי. אנחנו רוצים פתרון, אבל מה אנחנו כבר יכולים לעשות?