תקציר

ישראל 2026 אינה בוחלת בשימוש בקטינים כחלק ממהלכיה לטיהור אתני בשטחי C בגדה המערבית הכבושה. זה קרה בפאתי פסאיל, בדרום בקעת הירדן, מקום שפעילי "מסתכלים לכיבוש בעיניים" מקיימים נוכחות מגינה סביב ביתו של עבד, הסובל מהתנכלויות יומיומיות ממאחזון שהוקם מול מקום מגוריו. נער מאחזים קטין התלונן שבנו של עבד, נער בן 14, זרק לעברו אבן. הוכחה אין אבל די בטענה מופרכת כדי להקפיץ למקום כוח צבא רבתי שעצר את הנער והובילו לבסיס צה"ל שם הוכה בידי חיילים לפני ששוחרר. כך תאר זאת אמיר פנסקי: "מתנחלים חותכים צינורות מים, חותכים כבלי חשמל, נכנסים עם ובלי עדרים לבית של משפחה פלסטינית. אין צבא, אין משטרה. בא מתנחל, פולש לאותו בית וטוען שילד זרק עליו אבן, כל חטיבת הבקעה מגיעה". רועי טלמון הוסיף: "הם לקחו ילד/ בגיל של הבן שלי./ היום בפסאיל./ אזקו את ידיו./ באזיקון פלסטיק שחור./ הדוק מדי./ העלו לרכב צבאי בתואנות שווא./ וכשהיה לבד./ רחוק מהמשפחה./ נסתר מהמצלמות./ הם היכו אותו./ הפחידו./ הטילו טרור./ ואז שיחררו./ שגרת כיבוש".

פעילי "מסתכלים" מבצעים גם נוכחות מגינה בחירבת א-טאויל בפאתי עקרבה וההתנכלות של המתנחלים שם היא יומיומית. המשימה הזאת זקוקה למתנדבים.

‍

יום ראשון - 11 משפחות בחירבת ירזא בצפון בקעת הירדן גורשו בסוף השבוע מאדמתן. הגירוש היה חלק ממהלך לחפירת קטע מן המכשול הבטחוני המזרחי לאורך 22 ק"מ. החפירה החלה לאחר שפונו המוקשים באזור. תוך כדי העבודה בבקעת טמון, שהיא "אסם הלחם" של השומרון, נהרסו קווי מים, בעלי האדמות החקלאיות מזרחית לתעלה נותקו מהן ונאסר על התושבים לעבור את התעלה אפילו רגלית.

קטע המכשול בבקעת טמון מהווה חלק מתוכנית להקמת מכשול ביטחוני לאורך 500 ק"מ בגבולה המזרחי של ישראל. בבקעת הירדן בגדה המערבית הכבושה יש לו גם משמעות פוליטית כי הקמתו מלווה בטיהור אתני וסיפוח בפועל של השטחים בינו לגבול עם ממלכת ירדן. בבקעת טמון המכשול מוקם כ-12 ק"מ ממערב לנהר הירדן (ולא על קו הגבול הבינלאומי), מהלך שינתק פלסטינים מעשרות אלפי דונמים של שטחי מרעה ושטחים פתוחים ששימשו אותם בבקעה. בניית המכשול שם תגרום לסיפוח ולטיהור אתני של כ-50 אלף דונם של אדמה.

בהקשר זה דווח שמח"ט הבקעה, אל"מ גלעד שריקי, ביקר ביום ששי, 8.3.26, בחמש קהילות בצפון בקעת הירדן, במהלך הביקור אמר לתושבים שיהיה עליהם לעזוב את המקום כי בקרוב תבנה גדר שתקשה עליהם לחיות שם.

‍

יום שני – כוחות  צבא ומשטרה בכמויות לא שגרתיות הגיעו לפסאיל, לביתו של עבד, בגלל תלונה מומצאת ולפיה הבן של עבד, בן  14 שרעה את צאן המשפחה, זרק אבן על מתנחל. המתנחלים לא הסתפקו בזה וחסמו את הכביש למעבר כלי רכב פלסטינים. הנער נלקח על ידי הצבא ובבסיס מאחורי הגדרות היכוהו החיילים ולאחר מכן שיחררו אותו. פעילי "מסתכלים" נכחו במקום ועקבו אחרי הרכב שבו נלקח הנער על ידי הצבא. בנוסף, עבד קיבל צו הריסה לבית שלו שיש לבצעו תוך שבוע. כמקובל הצו מורה לו להרוס בעצמו, ואם לא, המינהל האזרחי יהרוס ותחייב אותו בהוצאות.

‍

יום שלישי - המשטרה שיחררה לביתם את שלושת העצורים בתקיפת פעילי ״מסתכלים לכיבוש בעיניים״ בכפר קוסרא ביום שישי 27.2.26. המשטרה לא ביקשה להאריך את מעצרם. התוקפים היו רעולי פנים וכיוון שלא נעשו פעולות חקירה אלמנטריות לא היה בידי המשטרה להצביע על קשר בין השלושה שנעצרו לרעולי הפנים שהיכו באלות ובמוטות ברזל את מתנדבי "מסתכלים". שלושת המותקפים פונו לקבלת טיפול רפואי ושוחררו מבית החולים במהלך השבוע. גם נשיא המדינה והצבא גינו את המעשים, אולם כמו ברובם המוחלט של האירועים הללו, צפוי שהתיקים יסגרו בלי שאיש נותן את הדין.

מטעם מסתכלים לכיבוש בעיניים נמסר: ״בחסות המלחמה, הטרור היהודי מעלה הילוך, ובחסות רפיסותה המכוונת השל המשטרה הוא גם מקבל חיזוק וטפיחה על השכם. מדינת ישראל מתפארת בביצוע פעולות גם אלפי קילומטרים מעבר לים, במודיעין מפואר ובאמצעים חדשניים, אך כשזה נוגע לטיפול בטרור יהודי, כל שוטר הופך לשוטר אזולאי וכל קצין לאליפלט. הרפיסות הזו היא לא טעות, היא מדיניות מכוונת - ודם הפצועים על ידי שרי הממשלה והעומד בראשה.״

‍

יום רביעי – בשל טרור המתנחלים עזבו בני משפחות כעאבנה את ביתם בפאתי דומא לאחר שהצבא הוציא צו שטח צבאי סגור שהרחיק את פעילי הנוכחות המגינה. היום התקבל דיווח ולפיו גם קהילת מוערג׳ם השכנה מצויה תחת מתקפה משולבת — בלילה הצבא פרץ לבתים, עצר את סב המשפחה והרביץ לאחרים כולל נשים לילדים. ביום הצבא מנע מפעילים גישה לכפר שאינו שטח צבאי סגור ובמקביל המתנחלים המשיכו  במתקפותיהם על הקהילה.

‍

יום חמישי – בלילה בין חמישי לששי  דווח על התקפה של למעלה מ-30 מתנחלים חמושים באלות בחומסה, במתחם של משפחת אבו אל כבאש בצפון בקעת הירדן. הפולשים ריסקו את מצלמות האבטחה, ריכזו את התושבים באוהל, קשרו אותם והיכו אותם. 4 גברים ו-2 מתנדבות בינלאומיות נפצעו והועברו לבית חולים. אחד הגברים הותקף מינית. עדר של 350 ראשי צאן נגנב והועמס על כלי הרכב של הפורעים. הצבא והמשטרה הגיעו לאחר שעתיים. לפי דיווח בתום המתקפה המתנחלים נסעו לכיוון ההתנחלות בקעות השכנה. מן המשטרה נמסר כי נפתחה חקירה.

‍

יום שישי – מתקפה של מתנחלים בדיר איסתא. אנשי הנוכחות המגינה ובהם אביב טטרסקי הזעיקו את המשטרה לשווא. הפורעים זרקו אבנים וריסוס בגז פלפל את אחד החקלאים הפלסטינים, אביב טטרסקי התקשר פעם נוספת למשטרה ולמקום הגיעו חיילים וחיילי מג"ב שהורו לאביב טטרסקי ולפעיל נוסף להסתלק, כך שהפורעים יכלו לתקוף את התושבים. אחד הפורעים תקף את אביב טטרסקי לעיניו של קצין שהיה במקום.

שבת – בכפר קוסרא, שם הוכו לפני שבועיים פעילי "מסתכלים" היתה התקפה נוספת של מתנחלים נגד התושבים הפלסטינים. אמיר מועתסם עודא נורה למוות ועוד שלושה תושבים נפצעו, בהם אביו של הנרצח.

בשעות החשכה נכנסו מסתערבים (חיילים ברכב עם מספר רישוי פלסטיני) לעיירה טמון, שמדרום לטובאס, מולם נסע רכב ובו משפחה שחזרה מקניות בשכם. החיילים ירו צרורות אש לעבר הרכב. עלי בני עודה, אשתו ועד ושני ילדיהם – עותמאן ומוחמד – נהרגו. עוד שניים מילדיהם, בני שמונה ו־11, נפצעו קל. הילד הבכור שנשאר בחיים סיפר כי חייל שהוציאו מן הרכב אמר לחבריו "הרגנו כלבים" ואחר כך הרביץ לו. התגובה שפירסם צה"ל היתה: "המכונית האיצה בכיוון הכוחות, הם חשו סכנה. מח"ש פתחה בחקירת התקרית". ונותרת השאלה – איזה נהג שבמכוניתו 4 ילדיו ורעייתו יאיץ מכוניתו בתוך כפר מגוריו מול רכב שנחזה כרכב פלסטיני?