הלב דואב על צאלה גז ז"ל שנרצחה על ידי טרוריסט מתועב. אני מקווה שהרוצח יילכד במהרה, ומאחל רפואה שלמה לבן- זוגה. ואחר זאת, ודווקא אחרי הרצח המזעזע, צריך לדבר על הטרור היהודי ולא רק על הטרור הפלסטיני.
להבדיל מהטרור הפלסטיני, הטרור היהודי אינו זוכה למענה!! שיהיה ברור! הטרור היהודי המשיחי האלים נתמך באופן פעיל על ידי קואליציית וממשלת הכישלון והבלהות, שמונעת על ידי מפלגות הימין הקיצוני וראשיהן, המשיחיסטים המאוסים, מבשרי החורבן.
התמיכה הזו באה לידי ביטוי ב"שטח" בפעולת כוחות הביטחון, צה"ל (ובכלל זה המינהל האזרחי) ומשטרת ישראל. פעילות שמנוגדת הן לדין הבינלאומי, הן למוסר האנושי היהודי והן לשכל הישר. אין בעיני, דבר מקומם ומתועב יותר מאשר הסימביוזה בין כוחות הביטחון לבין הטרוריסטים האלימים.
בשבוע שחלף, במשמרת נוכחות מגינה בראס אל-עין, הישוב שסמוך לצומת ייט"ב בדרום בקעת הירדן, יחד עם חברי אלון, יכולנו לעמוד, בפעם המי- יודע- כמה, על הטמטום והזדון של מדינת ישראל ורשויותיה.
חווינו, בסמוך לבתי הקהילה הפלסטינית, חסימה של הרכבים שלנו ושל פעילות נוספות, על ידי טרוריסט רכוב על סוס מהמאחז הבלתי-חוקי שהוקם לפני חודשים רבים, מאות מטרים ספורים מקהילת ראס אל-עין. כל תכליתו של המאחז הזה היא למרר את חיי הפלסטינים במטרה לסלקם משטחי המחיה והרעיה שלהם ולהשתלט עליהם. וכל זה במסגרת חזון הטיהור האתני של שטחי C.
מהמאחז הזה, קן טרור לכל דבר, נשלחו, ממש לא בפעם הראשונה, רועה קטין (היכן רשויות הרווחה?!) ועדר עיזים אל תוככי הקהילה בראס אל-עין כדי לאיים ולגזול מזון שמיועד לעדריה. הפניות והקריאות שלנו למוקד הבקעה לטפל בעניין לא נענו ולא טופלו. יש להזכיר שצה"ל הוא ה"ריבון" בשטח, והריבון העלוב הזה מאפשר לטרוריסטים היהודים, במקום הזה ובכל רחבי הגדה המערבית, להשתולל כמעט באין-מפריע. צריך להדגיש שהפלסטינים אינם יכולים להתמודד עם ההתעמרויות הללו, שכן הפרקטיקה המוכרת והמזוויעה של הצבא והמשטרה היא לעכב או לעצור דווקא אותם, כאשר הם מתייצבים אל מול הטרוריסטים היהודים ומעשיהם.
לו הייתה המדינה שפויה (והיא ממש איננה כזו!) היה מתחייב למנוע, בכל מחיר, את ההתעמרות הבוטה באוכלוסיה הפלסטינית, שרובה איננה מעורבת בטרור. ההתעמרות המטורפת כוללת "מגוון" גדול של ביטויים, למן אלימות פיזית, מניעת רעיי, גזל צאן ובקר, מניעת אישורי מעבר ואישורי עבודה ועד מניעת מים, מעצרי שווא והרס מבנים. וכל זה ממש רק על "קצה המזלג".
מדובר כאן בטמטום שמהול בזדון!! שלא לדבר על הפרות בוטות של הדין הבינלאומי. ספק רב מאוד האם יש למדינת ישראל 2025, היורשת החוקית של קורבנות השואה ושל "האודים המוצלים" שמתנהלת באופן המתועב הזה, זכות מוסרית להתקיים. וכל זה לפני עוד לפני שאנו מתייחסים לטבח הנורא ש"אנחנו" מחוללים ברצועת עזה.
ביממה האחרונה נטבחו ברצועת עזה על ידי כוחותינו, המוני פלסטינים ופלסטיניות, רובם המוחלט בלתי-מעורבים, ובכלל זה תינוקות , ילדים ונשים. המספרים אינם ידועים סופית אבל, ככל הנראה, מדובר ביותר מ- 100 קורבנות ועוד המון פצועים.
איך אפשר בכלל לעכל את המספרים האיומים האלה? וכיצד אפשר להתמודד עם התמונות והסיפורים שמטלטלים את הנפש? ומה עוד אפשר לומר על כך שהטבח הזה לא מעניין כלל את רוב הישראלים?
