מילים רבות יאמרו וייכתבו על מה שהתרחש בשבועות האחרונים בכל הקשור ל"דהירת" השיח על קידום חזון רעיון המדינה הפלסטינית. אני מבקש לזהות ולהצביע על כמה דגשים "פשוטים" שבהם ראוי לרכז תשומת לב רבה. התעלמות מהם עלולה להוות אבן נגף משמעותית לקידום המהלך מהצהרות למעשים. אקדים ואומר, מדובר בעיקר בהתנהלותם של ממשלת ישראל הנוכחית ושלוחיה למיניהם שיעשו כל שלאל ידם כדי לחבל במהלך.

תחילה יש לציין שהיוזמות הבינלאומיות הביאו לכך שתמונת המצב היום היא שרוב מוחלט של מדינות העולם, כולל מדינות ידידותיות מאוד לישראל, הכירו במדינה הפלסטינית, או שבכוונתן לעשות זאת בקרוב.

השיא, אולי, הוא בהחלטת מועצת הביטחון האחרונה, שהתקבלה ביום שני (17.11.25)  בהתאם לתוכנית 20 הנקודות של הממשל האמריקאי, שקובעת שיש להתקדם ל"מתווה אמין" לקראת הקמת מדינה פלסטינית. הניסוח העמום הזה מעורר תסכול וזעם רב בקרב רוב מפלגות הקואליציה על שריהן, הח"כים שלהן ובקרב תומכיהן.

ראוי לזכור שב-22 באוקטובר 2025  התקבלה בכנסת ישראל, בקריאה טרומית, החלטה לקדם את סיפוח כל שטחי הגדה המערבית ("יהודה ושומרון"). החוגגים שצהלו בעקבות ההחלטה נתקלו, בתוך יממה, באמירה בוטה של נשיא ארצות הברית שהודיע שלא יאפשר את סיפוח שטחי הגדה המערבית. טראמפ אף הוסיף איום לפיו צעד כזה יגרור השלכות בכל הקשור ליחסי ישראל וארצות הברית. מדובר, אגב, באותו נשיא שהציע סיפוח של כ-30% משטחי הגדה המערבית במסגרת "תוכנית המאה" שהציג ממשלו בינואר 2020 בתקופת כהונתו הראשונה.

האמירה התקיפה של טראמפ נגד סיפוח הגדה המערבית, יחד עם ההחלטה האחרונה במועצת הביטחון שמדברת במפורש על הצורך במתווה אמין להקמת מדינה פלסטינית, הן התפתחויות חשובות ומשמעותיות אך לא יהיה נכון להגזים בערכן, ובוודאי שאין מקום להיכנס  לאופוריה. חשוב לראותן ולהבינן בהקשר לאינטרס האמריקאי העליון שהוא הידוק הקשרים האסטרטגיים, הביטחוניים והכלכליים עם ערב הסעודית, איחוד האמירויות וקטאר.

הסעודים, שהם השחקן המוביל באזורנו, איתנים זה שנים רבות בדרישתם לעגן התייחסות לפתרון הסוגיה הפלסטינית כתנאי לנורמליזציה של היחסים עם ישראל כחלק מהסכמי אברהם. ההתפתחויות האחרונות מבטאות את היענות טראמפ וממשלו לדרישה הזאת מתוך מטרה לקדם את האינטרסים האמריקאים. עם זאת, המהלכים הללו נתפסים כחיוביים ביותר  על ידי הפלסטינים (הרשות הביעה תמכה בהחלטת מועצת הבטחון) והן על ידי ישראלים רבים המאמינים שהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל היא לא רק הדבר הנכון והראוי עבור הפלסטינים, אלא גם אינטרס עליון של מדינת ישראל, שאינה יכולה להמשיך ולשלוט בגורלם של מיליוני הפלסטינים תוך קיום מערכות נפרדות והרסניות של רמיסת זכויות, אפליה ודיכוי.

ואחרי שנאמרו הדברים הללו אין לשגות באשליות! כל מה שצויין למעלה רחוק מאוד מלקדם את פתרון הסכסוך. ממשלת ישראל אמנם מנועה כעת מלספח דה-יורה את הגדה המערבית ונאלצת להתמודד עם החלטת מועצת הביטחון ועם עמדת הממשל האמריקאי, אבל הדבר לא ימנע את המשך הסיפוח דה-פקטו שמתגבר ומתעצם בשנים האחרונות, בפרט מאז אוקטובר 2023. ממשלת הימין המטורפת של נתניהו, שסדר יומה ביחס לגדה המערבית מובל על ידי מפלגות הימין הקיצוני המשיחי וראשיהן, קידמה, ממשיכה ותמשיך לקדם, מהלכי טיהור אתני, תוך פגיעות איומות באוכלוסיה אזרחית פלסטינית כולל  גירוש, של  עשרות קהילות משטחי המגורים והמחיה שלהן והשתלטות על שטחים עצומים באזור C.

המהלכים הנפשעים הללו מבוצעים על ידי טרוריסטים יהודים אלימים, תוך עצימת עין, ולעיתים אף תוך שיתוף פעולה של כוחות צה"ל והמשטרה. מדובר בהפרה בוטה של הדין הבינלאומי שמחייב את הכול הכובש לפעול לאבטחת שלומם וביטחונם של התושבים בשטח כבוש. ממשלת ישראל ורשויותיה שפועלות בגדה המערבית, איפשרה, וממשיכה לאפשר, הקמת עשרות מאחזים בלתי-חוקיים, שחלקם מהווים בסיסי יציאה של טרוריסטים יהודים שפורעים בקהילות הפלסטיניות בכל רחבי הגדה המערבית. צריך לומר, בלא כחל ושרק, ממשלת ישראל תומכת, הלכה למעשה, בטרור היהודי הנפשע בגדה המערבית.

האם יש סיכוי שהמהלך האלים והמקומם הזה ייפסק כפועל יוצא של ההחלטות והמהלכים שצוינו כאן בראשית הדברים? ספק רב מאוד. יותר מכך, קיים סיכון שמדיניות הטיהור האתני בגדה הכבושה יגבר. יש מקום לחשש שארצות הברית, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות יסתפקו במניעת הסיפוח דה-יורה ובאמירות כלליות ועמומות לגבי קידום המתווה להקמת מדינה פלסטינית, ולא יפעלו נגד המשך ההתנהלות ההרסנית של ממשלת ישראל וזרועותיה המגוונות, שימשיכו בעשיה ב"שטח" שתכליתה הברורה טרפוד וחיסול האופציה להקמת מדינה פלסטינית ברת קיום בעתיד.

צריך להכיר בכך שאין בישראל בהווה וקטורים משמעותיים שיוכלו לפעול לשינוי המגמות הללו, ולכן אין סיכוי שהסיפוח דה-פקטו של הגדה המערבית ייבלם מ"בפנים". ספק רב, לאור תמונת המפה הפוליטית הנוכחית בישראל שהבחירות שצפויות במהלך 2026 יחוללו שינוי.

נראה שרק לחץ בינלאומי מדיני וכלכלי, מאסיבי ואפקטיבי על ממשלת ישראל ורשויותיה עשוי (אולי) לייצר מנוף לבלימת הסיפוח דה-פקטו. מדובר כאן בהזדמנות עבור מדינות האיחוד האירופי לנצל את המהלכים הקיימים, כולל בלימת הסיפוח דה-יורה על ידי ארצות הברית, כדי לפעול למניעת  הסיפוח דה- פקטו!!  נכון להיום המעורבות של מדינות אירופה מתאפיינת בצעדים מינוריים. עליהן להבין שהצהרות ואמירות נגד עוולות הכיבוש והטרור היהודי חשובות, אבל לחלוטין אינן מספקות ואינן תורמות לשינוי המציאות האיומה.

ארגוני ופעילי השלום בישראל, שמבינים היטב את הפוטנציאל האסוני של מציאות הכיבוש ומתמודדים בכל יום עם נגזרותיה, חייבים לייצא את תמונת המציאות הזאת כדי לנסות להשפיע על מדינות אירופה לצאת מ"הפוזיציה" הפסיבית הנוכחית. עליהן להפעיל לחץ אפקטיבי על ממשלת ישראל שתמגר את הטרור היהודי, שתחדל באופן מוחלט ממהלכי הסיפוח, ואף שתשיב את הקהילות הפלסטיניות שגורשו באכזריות בשנים האחרונות למקומותיהן. החלטתה של גרמניה לבטל את האמברגו על מכירת נשק לישראל אינה תורמת לכך אלא להיפך.

אינני בטוח כלל ועיקר שהצלחת מהלך שכזה מובטחת, אבל חייבים, ואין ברירה, אלא לנסותו.