הרמטכ"ל אייל זמיר גינה השבוע את "הפורעים שאינם מייצגים את ההתיישבות" והוסיף ואמר שהפעולות שלהם "פסולות מוסרית וערכית, והם מסכנים את ההתיישבות, את היציבות הביטחונית ואת ערכינו כעם וכמדינה". זמיר קרא "לכלל הגורמים במדינה לפעול נגד התופעה ולגדוע אותה בטרם יהיה מאוחר מדי". אלא שזמיר אמר דברים דומים  בחודש שעבר וגם בשנה שחלפה. הוא (וגם בנט שהתבטא השבוע) דואגים לשמה הטוב ולעתידה של ההתיישבות בשטחים הכבושים אך לא היתה באמירותיהם  מילת צער או התנצלות למשפחות התושבים בגדה המערבית ששילמו בחייהם כתוצאה מהפרעות של קומנדו המתנחלים, שזוכה לתימוכין של ראשי "ההתיישבות" וחלק משמעותי של תושביה.

דבריו של הרמטכ"ל הם מילים ריקות באשר על פי הדין הבינלאומי, שישראל אינה מתכחשת לו, הצבא באמצעות פקודו אלוף פיקוד המרכז הוא הריבון בגדה המערבית ולכן הוא "הגורם" בהא הידיעה.  חייליו של זמיר הם האחראים לביטחון כל התושבים, גם של הפלסטינים הנשלטים בעל כורחם ולא רק של "המתיישבים". תמונת השטח, המתוארת כאן מדי שבוע בשבוע, מגלה שיתוף פעולה הדוק של הצבא, המשטרה, המינהל האזרחי והמועצות האזוריות עם הטרור המתנחלי. כתוצאה של האלימות המתנחלית עשרות קהילות פלסטיניות נאלצו לברוח מבתיהן בשטחי C. הטיהור האתני המכוון מלמעלה אחראי לא רק לסילוק קהילות הרועים מאדמתן אלא למהלכים שנוקט צה"ל מדי יום ביומו שמחבלים במרקם החיים של התושבים הפלסטינים.

לא בנט, לא אנשיהם של לפיד ואייזנקוט ולא תומכיו של ליברמן, איש מהם לא הביע זעזוע מן העובדה שיחידת מסתערבים של מג"ב חדרה בין שבת לראשון בשבוע שחלף לעיירה טמון המצויה לא הרחק משכם במכונית נושאת לוחיות זיהוי פלסטיניות וירתה צרורות מוות בארבעה בני המשפחה שחזרו מקניות. עותמן בן 7, עיוור ובעל צרכים מיוחדים ומוחמד בן 5 נפגעו ראשונים  ואחר כך הוריהם, עלי בן 37 וועד בת 35. הילד חאלד, שניצל, סיפר כי אחרי הירי חייל שהוציא אותו מהמכונית אמר "הרגנו כלבים" והרביץ לו. 'הם סיכנו את הכוח', הושמע התירוץ של מי שפלשו לכפר מחופשים במכונית עם לוחית רישוי פלסטינית. 2 יממות לאחר הרצח מח"ש עדיין לא טרחו לזמן את היורים ומפקדיהם לחקירה. ישראל אדישה למותם של פלסטינים הנורים למוות על ידי לובשי מדים ומתנחלים, אפילו שמדובר במשפחה על ילדיה (בערוץ 14 הם כונו "מחבלים"). מאז 7 באוקטובר 23' ויותר מכך, מאז 28 בפברואר השנה, מתקבל הרושם שניתן רישיון ממלכתי לרצח. אחרת איך ניתן להסביר שכל אירועי גרם המוות בשבועיים שחלפו בשטחי פיקוד המרכז ביו"ש לא הניבו עצור אחד שעדיין יושב מאחורי סורג ובריח לצרכי חקירה.

‍

יום ראשון - אלוף פיקוד המרכז, אבי בלוט, פרסם בשבוע שעבר (11.3.26) צו חדש שינתק תושבים פלסטינים בצפון בקעת הירדן מאדמות נוספות באזור טמון. הצו הנוסף ניתן לאחר שבג"ץ דחה עתירה להורות לפיקוד המרכז לבטל צו הקפאה זמני שהוצא קודם לכן כדי לאפשר בניית חלק מהמכשול המזרחי בבקעת טמון. הצו הוצא בטענה כי מדובר בצורך ביטחוני שאינו סובל דיחוי על רקע המלחמה באירן ומייד לאחר פרסום ההחלטה החלו העבודות במקום ונהרסו תשתיות, הושמדו יבולים, גורשו קהילות והוצתו בתים. במקביל, המועצה האזורית שומרון, ארגון אמנה והחטיבה להתיישבות פרסמו הודעה הקוראת להקמת גרעין להתיישבות בטמון שהרי מדובר ב"בצורך ביטחוני שאינו סובל דיחוי על רקע המלחמה באירן".

‍

יום שני – ביתה של משפחתו של עבד בפסאיל, שזכה לנוכחות מגינה של "מסתכלים לכיבוש בעיניים" נהרס בידי המינהל האזרחי. בית, ילדים, צאן. חיים, הכול נרמס בתוך דקות תחת כפות הדחפורים. המאבק על הבית לא צלח בשל חוסר האונים לעמוד מול התעללויות בלתי פוסקות והתעמרות של המשטרה, הצבא והמתנחלים, שבמסגרת תוכנית הטיהור האתני הקימו מאחז זוטא, אחד מני רבים, ששוכניהם מתעמרים ומטילים אימה על התושבים הפלסטינים.

דובר צה"ל: "במהלך פעילות מבצעית ממוקדת של צלפי יחידה 636 במרחב סינג'יל שבחטיבת שומרון זיהו הלוחמים שלושה מחבלים שיידו אבנים לעבר רכבים ישראלים בכביש מרכזי באזור. הלוחמים ירו לעבר המחבלים ושניים מהם חוסלו במקום. כוחות צה"ל החלו במרדף אחר המחבל הנוסף שנמלט מהמקום".

‍

יום שלישי – פעילי "מסתכלים" סייעו בהעברת תכולת ביתה ההרוס של משפחתו של עבד מפסאיל לעוג'ה. במקביל הועבר לשם ציוד שנתרם על ידי פעילים.

‍

יום רביעי – שגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט, בא במיוחד כדי לבקר את עדי כהן במחלקת השיקום בביה"ח שיבא. עדי נפצעה קשה במתקפת מתנחלים בקוסרא ב-27.3.26. סיגל שוקרון, שליוותה את השגריר, דיווחה שהשגריר היה מאוד אמפטי והביע תמיכה בפעילות של "מסתכלים" ושל כמותנו. בפגישה  הודגשה חשיבות הלחץ על ממשלת ישראל "כדי שהטרור הזה ייפסק". בשבוע שעבר פגש השגריר את עודד פאפוריש שנפצע באותה תקרית.

‍

יום חמישי - בח'ירבת א-טאוויל בנפת שכם, שם מקיימים פעילי "מסתכלים" נוכחות מגינה, פלשו 6 מתנחלים, בהם שניים חמושים, רכובים על 2 טרקטורונים לשטח פרטי ותקפו 3 ילדים פלסטינים שרעו את העדר של משפחתם. אחד המתנחלים המבוגרים היכה את אחד הילדים בנשקו שאחז ופצע אותו. אביו של הילד הפצוע נחלץ לעזרתו ואז המתנחל ירה באוויר. למקום הגיעו 2 גברים פלסטינים והצליחו לחלץ  שני ילדים. אביו של הילד הפצוע נשאר איתו. חיילים שהגיעו למקום איפשרו לחובשים שהגיעו באמבולנס פלסטיני לטפל בילד אך לא איפשרו לפנות אותו. את אביו של הילד הפצוע החיילים עצרו. המתנחלים הפולשים שבו למאחזם בשלום.

‍

יום שישי – חבר הכנסת גלעד קריב (הדמוקרטים) בא למחלקת השיקום בבית החולים שיבא כדי לבקר את עדי כהן, שהותקפה באכזריות בקוסרא ב-27.2.26 בידי ארבעה מתנחלים.

‍

יום שבת – מתנחלי המאחז הלא חוקי בקרבת ח'ירבת א-טאויל בפאתי עקרבה הגיעו כהרגלם בשבת בהרכב מוגבר בפיקודו של נועם ג'קסון שלווה בחמישה בוגרים וקטינים. עדר העיזים שלהם פלש לשדה זרוע של התושבים הפלסטינים. פעילי "מסתכלים" פעלו לסילוק העדר מן השדה ונתקלו בתגובה אלימה. קצין ושלושה חיילים הגיעו והודיעו שהמתנחלים רשאים לרעות שם את עדרם. הם הציגו לפעילים צו שטח צבאי סגור, שלא היה בתוקף ולא חל על השטח המדובר. הגשם שירד סיים זמנית את האירוע. שני קטינים מתנחלים שבו אחר הצהריים עם עדרם.

בעקבות תאונת דרכים בין ריינג'ר של מתנחלים לטנדר פלסטיני באזור התנחלות חומש, פשטו מתנחלים על כפרים בגדה המערבית. בתאונה נהרג יהודה שמואל שרמן בן 18 ואחיו דניאל נפצע בינוני. שניהם במקור מאלון מורה והיו פעילים במאחזים החדשים שבצפון הגדה המערבית. בתחילה דווח שמדובר בתאונת דרכים אך נבדקת גם אפשרות שמדובר באירוע חבלני. מתנחלים חסמו צמתים ודווח על כי הציתו מבנים ומכוניות בכפרים אחדים ו-11 פלסטינים נפצעו באורח קל.