תקציר

ביום שבת שהו תושבי המדינה במקלטים לשם נשלחו לעיתים תכופות כדי להתגונן ממתקפת הטילים והכטב"מים האירניים. תגובת הנגד של אירן עודדה מתקפת הסתה ברשתות החברתיות ובערוצי תקשורת תומכי הנאשם נגד הפעילות של "מסתכלים" ופעילי זכויות אדם מארגונים נוספים. עודד פאפוריש ועמיתתו עדי כהן הוכו באלימות קשה, באלות ובמוטות ברזל בכפר קוסרא והוטסו לבית החולים בילינסון. עדי הובהלה למחלקת טיפול נמרץ ועדיין מאושפזת. עודד שוחרר מבית החולים ופרסם במרשתת את ההודעה הבאה: "נמשיך להגיע לנוכחות מגינה, לעמוד לצד הקהילות הפלסטיניות ולהתנגד לטיהור האתני. לשלטון הכיבוש ושלוחות הטרור שלו בגדה המערבית אנחנו אומרים: לא תעצרו אותנו, אנחנו נמשיך לעמוד מולכם בנוכחות נחושה".  גם אם האיום האירני יוסר בעתיד הקרוב אין בכך כדי להבטיח את עתידה הבטוח של ישראל כל עוד הכיבוש, מתנחליו, מממניו ותומכיו הפעילים והחרישיים יכתיבו את מהלכיה וערכיה של המדינה.

‍

יום ראשון – ברחבי הגדה: עשרות רבות של מתנחלים צעירים רקדו ושרו במרכז העיירה חווארה לציון הרצחם של 2 מתנחלים תושבי הר ברכה, הלל ויגל יניב, לפני שנתיים. השניים נורו בנוסעם בכביש החוצה את העיירה. לאחר הירי מאות מתנחלים פשטו על חווארה וגם על זעתרה השכנה, תקפו תושבים והציתו עשרות כלי רכב ובתים. תושב אחד נורה למוות, כ־30 פלסטינים נפצעו ממכות או יידוי אבנים וכן כ־350 נוספים נפגעו משאיפת עשן.

עדר פרות של מתנחלים עלה על שדות החיטה הנובטים של תושבי אל חדידיה. בלילה הציתו מתנחלים את הכניסה למסגד בכפר תל שמדרום לשכם. על קירות המסגד רוססו הכתובות "נקמה" ו"תג מחיר".

‍

יום שני – מאחז הוקם צמוד לבית משפחתו של עבד בפסאיל אל ווסטה, מצפון לעוג'ה.  מתנחלים ומתנחלות נמצאים שם עם עדר פרות. במהלך הלילה הם האירו על הבית בפנסים חזקים ובשעות היום הם משמיעים מוסיקה רועשת, עורכים פיקניק בקרבת הבית למרות הרמדאן, ומקרבים את העדר לבית. המהלכים הללו דומים למה שנעשה בראס עין אל-עוג'ה, במערג׳את ובמע׳ייר א-דיר וגרם לגירוש הקהילות. בפסאיל לא ניתן לגרש את המשפחה באופן חוקי כי פסק דין של בית המשפט העליון מונע זאת, לכן מנסים לסלקם על ידי הטלת טרור.

‍

יום שלישי – פעילים של "מסתכלים" החלו לקיים נוכחות מגינה בפאתי העיירה עקרבה, בחירבת א-טאויל. תושבים מקומיים מחזיקים שם עדרי צאן ובנוסף זרעו שדות. יושבי מאחזים שכנים מתנכלים לתושבים ושולחים עדריהם לשדות הזרועים.

דווח על מתקפה על סוסיא במאספר יטא. 4 בתים בהם לנו תושבים הוצתו.

‍

יום רביעי – פורסם דוח "מתנחלים במדים" שהוכן בידי ארגון "יש דין". קישור מצורף למטה.

עוד משפחה עזבה את קהילת סמרה שחיה במשך עשרות שנים מתחת לבסיס צבאי שהוקם סמוך לשמורת אום זוקא. לפני שבועיים הוקם על דרך אלון, בקרבת הקהילה,  אוהל מתנחלים עם קטינים וטרקטורון. מאז חיי הקהילה מופרעים. ראו למטה קול קורא מטעמה של הקהילה.

‍

יום חמישי – המאחזון בפסאיל התרחב ואורחים רבים הגיעו ובהם רבש"ץ מבואות יריחו וראשי מאחזים. לקראת סוף היום חלקים נרחבים מן המאחזון פורקו ונלקחו בידי מקימיו.

‍

יום שישי – 4 מתנחלים תקפו 3 פעילי "מסתכלים" בקוסרא לא הרחק משכם. שניים מבין המותקפים פונו במסוק לבית חולים. עדי כהן נותרה לאישפוז בבית החולים ועודד פאפוריש שוחרר למחרת. ראו ידיעה נפרדת.

מייד לאחר מכן, הגיעו אותם פורעים לכפר ג׳אלוד הציתו 6 בתים ומכונית ובזזו 7 בתים. לפי דיווחי פעילים חיילים שנכחו במקום לא התערבו אלא חסמו את הכניסה לכפר וכך מנעו הגעתו של סיוע.

‍

יום שבת – מלחמת אירן 2.

מתקפה אלימה נוספת בקוסרא נגד התושבים המקומיים.

בחירבת א-טאויל מתנחלים שלחו עדר עם רועה קטין שעלה על שדה זרוע. פעילים הרחיקו את העדר. מאוחר יותר הגיעו למקום בוגרים וקטינים נוספים ממאחזים שכנים.

בלילה, עשרות מתנחלים פלשו בחסות הצבא לחווארה כדי לחגוג את מותו של חמינאי.

‍

= = =

‍

מסמכים

דוח "מתנחלים במדים" של יש דין

‍

= = =

‍

הודעה מטעם תושבי ח’ירבת סמרה

"אנחנו נשארים על אדמתנו… "

לבני עמנו, לכל המוסדות לזכויות אדם והארגונים ההומניטריים,

ח’ירבת סמרה חווה בימים אלו התקפה שיטתית ומתוכננת מצד המתנחלים, תקיפה מסיבית שכמעט בלתי אפשרי לעמוד מולה. אנחנו במלחמה יומיומית שמטרתה לעקור אותנו משורשינו. עדרי הצאן שלנו מגורשים מן המרעה שהוא מקור פרנסתנו היחיד, שדותינו ויבולי החיטה שהשקינו בזיעת אפינו נרמסים - כי המתנחלים מביאים את עדרי הפרות שלהם לרעות בהם ומשחיתים את עמלנו. ההשתלטות מגיעה עד סף בתינו; המתנחלים נמצאים במרחק מטרים ספורים בלבד מבתינו, בניסיון להטיל עלינו אימה ולדחוק אותנו לעזיבה כפויה של אדמת אבותינו.

אבל מה שקשה יותר מהתקיפות היומיומיות הוא התחושה שאין לנו למי לפנות, שאין מי שרואה אותנו.

לכן אנו פונים אליכם ואומרים:

איש אינו מתייחס אלינו. איש אינו שואל ״מה קרה לכם או איך החזקתם מעמד היום", כאילו ח’ירבת סמרה נשכחה ונאלצת להתמודד לבד עם גורלה.

לכן אנו, תושבי ח’ירבת סמרה, קוראים לכל הגורמים הרשמיים ולמוסדות הבינלאומיים:

אנא הגיעו לשטח כדי לראות מקרוב את הפרעות, כדי לתעד את הפלישות וההתנכלויות ממש על סף בתינו.

אנא עזרו לנו לקנות מספוא, כי איננו יכולים לצאת יותר למרעה, כפי שעשינו כבר שנים. ועזרו לנו להגן על מה שנותר מן היבולים החקלאיים. אנחנו זקוקים לתמיכה כדי שנוכל להישאר על אדמתנו למרות מניעת הגישה למרעה ולשדות.

עזרו לנו בהליכים משפטיים נגד התוקפים ופרסמו בתקשורת את סמרה שעומדת איתן מול ניסיונות החיסול שלה.

המסר שלנו לעולם:

אנחנו נשארים כאן — לא מפני שהתנאים קלים, אלא מפני שהאדמה הזו היא זהותנו וקיומנו.

לא נלך, אבל אנו זקוקים לעזרה שתחזק אותנו.

תושבי ח’ירבת סמרה

(ח'רבת סמרה ממוקמת סמוך לכביש אלון (578) בצפון בקעת הירדן לא הרחק מהתנחלות משכיות)