ביום ששי, שעות אחדות לאחר שמטוסי חיל האוויר פתחו במלחמת ישראל-אירן, התייצב רשב"ץ מבואות יריחו גבריאל קאליש לבוש מדי צה"ל מול פעילי "מסתכלים לכיבוש בעיניים" בראס אל-עין ופנה אליהם בבקשה להניח לנער מן המאחז הסמוך, שרעה את עדרו בקרבת בתי התושבים. "זה לא יום להציק לרועים. אני מבקש מכם, הצבא עסוק, המשטרה עסוקים, אני מבקש מכם תעזבו את הרועה לנפשו.... אנחנו בסכנה קיומית, אתה חושב שזה יום להציק לרועים?", שאל. ומי הם הרועים ומהי מטרתם אין צורך לפרט כאן. גם הצבא לא טמן ידו בצלחת – חיילים סגרו ביום ששי את החנויות בעוג'ה, כולל את המאפיה. הסבר לא ניתן.

בשבוע שחלף נרשם אירוע נוסף של מעצרי שווא (עיכוב בטרמינולגיה המשפטית) של שלושה פעילים. תלונת שווא שיקרית של "נער קצה" זכתה לאוזן קשבת מצד לובשי המדים שהחזיקו במעוכבים במשטרת בנימין במשך כל 6 השעות המותרות על פי חוק, עד לשחרורם בחצות עם צו הרחקה ל-15 ימים, שבוטל ביום ששי. בלילות נמשכו ניסיונות החבלה ברכיב אספקת החשמל לראס אל-עין ובימים מתנחלי המאחזים לא סטו משגרתם לבוא עם עדריהם למתחמי קהילות הרועים. חידוש מסויים הוא התגברות תופעת הדהירה של אנשי המאחזים בטרקטורונים בדרכי מערג'את וראס אל-עין.

יום שני – בשעת בוקר התנחלו במגרש הכדורגל של ראס אל-עין רועה קטין מן המאחז של הורוביץ ועדר עזים אליהם הצטרף בניה בן-שבת מארגון "אם תרצו". הרועה התיישב קרוב למגורי התושבים הפלסטינים ואחד מהם התייצב לשמור על העוקב שלו. הרועה לא נענה לבקשת הפעילים שירחיק את העזים ואז הם טילפנו למשטרה. השוטר שהגיע פסק שזכותו של הרועה לרעות שם אבל לא להתקרב למגורי התושבים ולדבריו כך נאמר לרועה.

אחר הצהריים שוב נקראו הפעילים למגרש הכדורגל לשם הגיע רועה קטין עם עדר צאן. בשלב מסוים הקטין התקרב למרחק של פחות מ-30 מטר מבתיהם של התושבים וחרף בקשות הפעילים שיזיז את העדר ויתרחק מהבתים הוא נשאר במקומו. משטרה וצבא הגיעו למקום. השוטר והחיילות העדיפו את גרסתו השקרית וחסרת ההוכחות של הקטין רעול הפנים על אף שהפעילים הציגו צילומים המאמתים את גרסתם ממצלמות הטלפונים הניידים שברשותם. שלושה פעילים נלקחו למשטרת בנימין.

"אתמול בערב חוויתי על בשרי את המשמעות של משטרה פוליטית ורשויות המשרתות מטרות פוליטיות ומגזר פורע חוק", אמר אחד הפעילים שעוכבו. על חקירתו הוא סיפר: "החוקרת במטה בנימין הודיעה לי שאני נחקר בחשד ל'התנהגות העלולה להפר את שלום הציבור'".  חוקרת המשטרה הציגה לנחקר סרט שהנער רעול הפנים שלח למשטרה לביסוס תלונתו. "בסרט נראה בבירור שלא הפחדתי את הנער ולא הייתי בקרבתו", סיפר הפעיל. "הערתי לה שבסרט רואים שאין מגע ביני ובין הנער או העיזים. זה לא עזר. השוטרים החזיקו אותנו את כל 6 השעות המותרות בחוק,  עד הדקה האחרונה".

יום שלישי – בצהריי היום נצפה זהר סבח עובד עם טרקטור לשיטוח קרקע  באזור המאחז שלו.

יום רביעי - זהר סבח הגיע לאזור אוהל האירוח (המדאפה) בראס אל-עין עם רכבו בשעה שהפעילים לא היו שם. כאשר הגיעו לשם הוא עזב. אחר הצהריים הוא נכנס רכוב על טרקטורון למערג'את בנסיעה מהירה בין הבתים ואז הסתלק.

יום חמישי – בשעת ערב הגיע גבריאל קאליש רבש"ץ מבואות יריחו למגרש הכדורגל בראס אל-עין מלווה באלחנן גרונר (המתפעל את אתר הקול היהודי) שצילם את הפעילים במשך 10 דקות. בהמשך הערב נקראו הפעילים למערג'את לאירוע בו מתנחלים זרקו אבנים לעבר תושבים. מאוחר יותר דווח לפעילים על פלסטיני שהוכה בידי מתנחלים באזור המגלשה ומכוניתו הושחתה.

יום ששי –  גבריאל קאליש רבש"ץ מבואות יריחו  נלווה אל רועה ופנה לפעילים שיניחו לנער בשל "הסכנה הקיומית". החנויות בעוג'ה נסגרות ללא צו בהוראת חיילים.

יום שבת  – בלילה בין שישי לשבת, לקראת חצות, הגיע המתנחל יהודה פרידמן מן המאחז הסמוך לראס אל-עין עם מכונית ועם קטינים שנלוו אליו. הם עצרו  סמוך לכבל החשמל באזור מגרש הכדורגל, כנראה במטרה לחבל בו. כשהפעילים הגיעו למקום הסתלקו המתנחלים והחלו לנסוע בפראות ברחבי הכפר ונכנסו עם המכונית לחניה של אוהל האירוח.

בשבת בבוקר שב יהודה פרידמן עם עדר גמלים בליווי שלושה קטינים לראס אל-עין. הם הסתובבו בין הבתים הפחידו את התושבים וניסו להשתמש ולחבל במיכלי המים שלהם. צבא ולמשטרה שהוזעו לא הגיעו. גבריאל קאליש דווקא הגיע ונזף בפעילים כהרגלו.