״למרות פסיקת בג״ץ, שהורתה למדינה לאפשר את חזרתם של תושבי מוערג׳את לביתם, הופיעו מתנחלים באזור, הציתו בתים, זרעו הרס רב ומנעו את שובם של התושבים. זאת כשהצבא עומד מן הצד ומאפשר פעם נוספת למתנחלים מפירי החוק לבצע את זממם באין מפריע". דובר "מסתכלים לכיבוש בעיניים" פירסם הודעה קצרה זאת לעיתונות ביום שישי. למרבה הצער אך לא במפתיע, המידע הזה לא הגיע לידיעת הציבור.

במשך זמן רב סבלו תושבי מוערג׳את ממעשי אלימות יום-יומיים של מתנחלים ממאחזים לא חוקיים שהוקמו בקרבת הישוב. שיאם היה בתחילת החודש, ב-2 ביולי, ואז נטשו התושבים את ביתם זה 40 שנים. עתירה הוגשה לבג"ץ ובשבוע שעבר פסק בית המשפט הגבוה לצדק שתושבי הכפר יכולים לשוב לביתם: "המשיבים (הצבא והמשטרה) אינם רואים מניעה כי העותרים (תושבי מוערג'את) יחזרו לכפרם. משכך, אנו מורים כי במהלך שבעת הימים הקרובים, ובכפוף לאילוצים ביטחוניים דחופים, יתאמו העותרים עם הצבא את חזרתם לכפר".

בימים אלה, כאשר מערכות השלטון הימין המשיחי מנהלות מדיניות של גזל, אלימות והפחדה, מדובר לכאורה בהחלטה מהפכנית אך למעשה היה קל לקבלה לאור הצהרת נציגי המדינה בדיון. את הצפוי במציאות היה ניתן לצפות לאור העובדה שבמשך החודש שחלף, בעוד תושבי מוערג'את המגורשים מוצאים מקלט בשטחי C, תועדו מתנחלים ההורסים מבנים בכפר כדי למנוע את חזרתם של תושביו.

ביום חמישי, 31 ביולי, הגיעו כשלושים תושבים בני מוערג'את לכפר כדי להכשיר את הבתים העזובים ואת בית הספר לחזרת כלל התושבים. השיבה נעשתה בתיאום עם הצבא. גם פעילי "מסתכלים" באו עימם על פי הזמנתם. הם לא היו שם לבד, לצד כוח של לובשי מדים הגיעו לשם מתנחלים, ובהם רבש"ץ מבואות יריחו, גבריאל קאליש, ומקים המאחז הלא חוקי השכן, זוהר סבח.

תושבי מוערג'את הביאו עימם מוטות עץ על גבי טנדר כדי לשקם מבנים. הצבא לא איפשר להם לפרוק אותם כיוון שלדבריו מדובר בבניה וזאת לא תתאפשר. לא חלפו דקות והצבא החליט להחרים את הרכב ואף הוזמן גרר. מתברר שיש בג"ץ ויש צבא והכוחות אינם שווים. באותה עת דווחו פעילי "מסתכלים" מן השטח ושלחו צילומים: "המתנחל הזה מסתובב פה ואומר לתושבים 'לכו מפה' ו'לא רעיון טוב'". דיווח נוסף סיפר שהרבש"ץ של מבואות יריחו אומר לתושבים, לדבריהם, כי 'פעילי השלום הרסו את החיים שלהם ורוכבים עליהם'. עוד סיפרו התושבים שהוא דרש מהם לסלק את הפעילים מהשטח, שאם לא כן 'יתנכלו להם והוא לא יוכל להמשיך ולמנוע מהמתנחלים להיכנס לכפר'. הדיווח הזה פורסם ב-19.31.

דיווח מ-19.56 – "הרבש"ץ אמר לתושב הכפר כי הוא 'יצא בעוד שעה שעתיים ואז יבואו מתנחלים שהחלטת בג"ץ היא שום דבר ללא הגנה עליהם, שזה לא המקום שלהם'".

דיווח מ-20.26 – "תושבים מדברים על זה שהם לא יישארו כאן לישון שאין בטחון. הם לא סומכים על זה שהצבא יישאר כל הלילה וברגע שילך גבריאל, מתנחלים יתקיפו".

דיווח מ-20.50 – גבריאל אמר לתושב "רק תיקחו את הפעילים מכאן ולא תהיה לכם בעיה".

באותה עת המתינו כ-20 מתנחלים מעבר לכביש. בכפר נשארו רק תושבים בודדים. חבריהם, שהבינו לאן הרוח נושבת עזבו.

דיווח מ-22.01 –גבריאל אמר לתושב "הרבה מתנחלים מחכים בצד השני של הכביש. אני מונע מהם לבוא עליכם. לא הצבא ולא המת"ק מונעים מהם לבוא עליכם, רק אני. אבל נהיה מאוחר ותיכף אני צריך ללכת הביתה לישון ואני לא אהיה כאן לשמור עליכם וגם הצבא הולך מכאן תיכף".

דיווח מ-22.14 – "מ-9 רכבים צבאיים בהתחלה נשאר אחד."

דיווח מ-23.03 – "הצבא הלך אנחנו לבד".

דיווח מ-23.21 – "הצתה בכפר".

דיווח מ-23.37 – "סרטון שצילם ד'. אפשר לראות שתי דמויות בורחות על הכביש הראשי של הכפר לכיוון מבואות יריחו מיד אחרי ההצתה".

דיווח מ-0.14 – "ג׳יפ צבא חזר".

דיווח מ-0.26 – "הייתה הקצינה ל'. ביקשה שלא נצלם את הרכב הצבאי. אמרתי שבאו שני מתנחלים והדליקו שריפה. אמרה שהיא לא רואה שום שריפה. אמרתי שאני מוכן להראות לה איפה השריפה הייתה וגם להראות לה סרטון של המתנחלים בורחים. אמרה שהיא בטלפון. סגרה את הדלת ונסעה."

דיווח מ-01.01 – "עוד הצתה".

דיווח מ-01.05 – "כולם כאן עלו על המכוניות וברחו".

= = =

זה המקום לחזור לדיון בבג"ץ 10151-07-25 בהרכב הנשיא יצחק עמית, השופט עופר גרוסקופף והשופטת רות רונן. העתירה הוגשה נגד ארבע גורמים ממלכתיים ובראשם המפקד הצבאי וכן נגד גבריאל קאליש וזוהר סבח. השניים הללו לא טרחו להתייצב. מי שהגיע לדיון היה מפקד חטיבת הבקעה אל"מ גלעד שריקי, שמתגורר בהתנחלות גיתית.

מתברר שהמונח אמת הוא נזיל מעבר לקו הירוק. פעיל "מסתכלים" דורון מיינרט ציטט בפוסט שפירסם את "רוח צה"ל": "אמינות". החייל יציג דברים כהווייתם, בשלמות ובדייקנות..."  ולטענתו כל מה שאמר המח"ט בדיון לא תאם את המציאות. לדבריו ,אין ספק שלא מדובר בטעות בתום לב וכי המח"ט יודע על כך.

לפוסט צורפה טבלה ולפיה כל המצויין בה כ'אמת' נתמך בתיעוד מקיף, שאת חלקו הגישה עורכת הדין של העותרים לבית המשפט. מדובר בכרוניקה מדוייקת של אירועים, סרטונים ותמונות, פניות מתועדות לגורמי הביטחון, תכתובות ווטסאפ, הקלטת שיחות, תלונות ותצהירים שהוגשו ועוד. הטבלה מצורפת בסוף הכתבה.

"איך הגיב נשיא בית המשפט העליון כאשר עורכת הדין נטע עמר-שיף (מטעם העותרים) הטיחה בפניו את העובדה שהמח"ט משקר? (נראה מהפרוטוקול שהוא והשופטים האחרים הבינו היטב שמשקרים להם). הוא אמר 'אנחנו צופים פני עתיד וצריך שיתוף פעולה של המח"ט'. משמע – מה שהיה לא חשוב, מה שנאמר לא חשוב. מותר לקצין בכיר בצה"ל לשקר לבית המשפט העליון של מדינת ישראל, מותר לו לשקר לנשיא בית המשפט העליון של מדינת ישראל. לא נעמיד אותו במקומו, אפילו לא ננזוף, נחלה את פניו ונתחנף אליו, כי אנחנו תלויים בו", נכתב בפוסט.

ההחלטה שהוציא בג"ץ מלפניו היא קצרה. היא פותחת בתיאור העתירה: "העתירה שלפנינו מגוללת מסכת ארוכה של התנכלויות ואירועים אלימים כלפי תושבי הכפר מוערג'את-מזרח, הממוקם בבקעת הירדן. לטענת העותרים, מקורן של ההתנכלויות במאחז בלתי חוקי שהוקם על ידי המשיב זוהר סבח. לטענת העותרים, בעקבות אירוע אלימות שהתרחש ביום 2.7.2025 נאלצו כל תושבי הכפר לנטוש את בתיהם, בבחינת גירוש כפוי של קהילת רועים".

אח"כ מביא ביהמ"ש את תגובת המדינה: "המשיבים חוזרים ומצהירים כי אינם חולקים על האחריות הכוללת שלהם לאכיפת הדין באופן שוויוני באיו"ש וכי אירועים בהם נפגעים תושבים מוגנים ללא כל חטא הם פסולים ועל הרשויות למנוע אותן". בסעיף שלאחר מכן ניתנת ההוראה המאפשרת את חזרת התושבים למוערג'את כמצוטט בראשית הדברים ולכן "בשלב זה, איננו רואים להידרש לסעדים נוספים שנתבקשו על ידי העותרים, כמו הקמת גדר היקפית ושער". בג"ץ לא נעתר גם לבקשה להכריז על האזור המתוחם במפה שהוצגה על ידי העותרים, כאזור סגור לישראלים אלא השאיר זאת לשיקול דעתו של הצבא. הצבא בחר שלא להיענות להמלצה.

וכך, החלטת בג"ץ המאפשרת לכאורה את חזרת התושבים לכפרם אינה ראויה לנייר שעליו נכתבה. פעיל "מסתכלים" רועי טלמון פירסם פוסט שבו הגיב על החלטת בג"ץ לאור המציאות המרה בשטח. הוא פנה אל השופטים: "האם עדיין חרף 'מסכת ארוכה של התנכלויות ואירועים אלימים כלפי תושבי הכפר' אתם אינכם 'רואים להידרש לסעדים נוספים שנתבקשו על ידי העותרים' כפי שרשמתם בהחלטתכם? או במילים אחרות - או שתוציאו צו חד וברור להפסקת כל מעשי האלימות כלפי הפלסטינים במוערג'את או שתאמרו כי העוול נעשה בסמכות ובאישור משפטי".

למעשה ההחלטה של שופטינו העליונים אינה צריכה להפתיע. מדובר בבית משפט עליון שמכשיר כמעט את כל עוולת כיבוש ולפי תגובה שפרסם דני דניאלי – "זכויות ומניות יסוד שמורות לאהרן ברק". הוסיפה נטע בן-פורת בתגובתה שמדובר ב"הסכמה עם האלימות, עידוד הטיהור האתני ובחירה מכוונת לעצום עיניים ולהסיט מבט כדי לאפשר ולסייע למתנחלים והמיליציות השונות".

אכן, ההיסטוריה של החלטות העליון משקפת הסכמה עם המדיניות של הצבא וממשלתו אך ראוי לזכור שבית המשפט בוחר גם לא להתעמת עם הרשות המבצעת וכמו היועצת המשפטית לממשלה גם הוא מכשיר את פשעי המלחמה. אלא שבמצב הנוכחי, למרבה הכאב,  גם אם בג"ץ היה מתעורר, המדינה (הממשלה והצבא) היו מתעלמים מפסיקתו.

‍

בגץ 10151-07-25: