עם פרסום ההודעה על הפסקת האש במלחמת ישראל-אירן, בבוקר יום שלישי (24.6.24) וזמן לא רב לאחר המטח שירד על באר שבע וגבה 4 נפשות, פירסם מטה משפחות החטופים את ההודעה הבאה: "מי שיכול להביא להפסקת אש עם אירן, יכול גם להפסיק את המלחמה בעזה. לאחר 12 ימים ולילות בהם עם ישראל לא יכל לישון בגלל אירן, סוף-סוף ניתן לחזור לא לישון בגלל החטופים. 'מבצע 12 הימים' הסתיים, עכשיו הזמן לסיים את מלחמת 627 הימים ולהבטיח ניצחון ישראלי".
המפגינים יחד עם עינב צנגאוקר יחזרו לדרך בגין, ידרשו לעשות עיסקה להחזרת החטופים גם במחיר הפסקה זמנית של פעילות צה"ל ושחרור אלפי מחבלים מן הכלא, דרישה שהיתה צריכה להתממש לפני חודשים. אולם המפגינים הללו ימשיכו להתעלם מקבוצה אחרת של מפגינים, שהורחקה מאחורי מחסומי המשטרה ומבקשת מהממשלה לפעול מעבר לטווח הזמן הקצר ודיני נפשות בהיבט צר. המפגינים הללו, מעטים לעת עתה, מזדהים עם משפחות החטופים אך בנוסף קוראים לעצור את ההרג בעזה ולחדול מהטיהור האתני בגדה המערבית הכבושה. המעטים הללו ממתינים להצטרפותם של שוחרי הדמוקרטיה שהפגינו לפני 7 באוקטובר נגד ההפיכה המשפטית, ביודעם שאין דמוקרטיה עם כיבוש.
בתוך ימים אנו נשכח מלילות של אזעקות וריצות למרחבים המוגנים ועל פני השטח יצופו היקף הפגיעות ועלותן. בתוך זמן קצר יתברר לנו שוב שהממשלה חדלת האונים אינה מסוגלת לשקם את הנזקים העצומים שספגנו ב-12 ימי המלחמה. באותה עת תשומת הלב ברחבי תבל תחזור להתמקד במצב הנורא ברצועת עזה שישראל חרבה כמעט לחלוטין. כשני מיליון רעבים, חסרי קורת גג, פצועים ללא מרפא, חולים ופגועי נפש הם עזה כיום.
אסור שנתניהו שיכור הניצחון מהפופולריות של הפצצת אירן בחסותו ובתרומתו של טראמפ, יקבל תימוכין להשלמתו של מסע הכיבוש והטרנספר בעזה, לסיפוחה של הגדה המערבית, לריסוק הדמוקרטיה, לכינון אוטוקרטיה דתית ולהפיכת המשטרה לפלנגה בשרות השלטון. למרבה הכאב יהיה קשה למנוע זאת כאשר בנט, ליברמן, גנץ ולפיד מעתירים שבחים על מנהיג האומה, מלווים במקהלה צוהלת של תקשורת המיין-סטרים, שלא חדלה מלהתפעל מהפעולה באירן וכמעט ושכחה את מחיריה.
זהו שלב מסוכן בתולדותיה של ישראל ואנו קרובים לנקודת האל-חזור. יו"ר הכנסת אמנם הורה לדון במליאה ובוועדות רק בנושאים שיש להם זיקה ישירה למלחמה או בנושאים בעלי "דחיפות אובייקטיבית", אבל ניסיון ההדחה של חבר הכנסת איימן עודה היה דחוף ורלוונטי לח"כים דווקא בימים אלה. כאשר ח"כים ממפלגות כ"יש עתיד" ו"המחנה הממלכתי" תומכים בגירושו מן הכנסת של חבר הכנסת איימן עודה, אחד המעטים במליאה הדוגלים בשוויון ובשלום - שוחרי הדמוקרטיה מצויים בבעיה.
רוב דורס של ח"כים שיתכן ויצליח לסלק חבר כנסת שנבחר כדין לבית המחוקקים הוא סימן מובהק לחילול העקרונות הדמוקרטיים ולהשתלטות הפאשיזם. זהו אות נוסף לכך שהרעיון של "ימין ממלכתי" אנטי־ביביסטי (שכבר הספיק לאבד את גדעון סער ושלושת הדחלילים שלו מאז הקמת ממשלת ה"ימין על מלא") נפח את נשמתו. מי שמרעיף שבחים על נתניהו "גיבור מלחמת 12 הימים", לא יוכל לטעון בבוא היום (אם יבוא) שהאיש העומד למשפט אינו ראוי ולא לגיטימי.
מי שרוצים להתמודד נגדו בעתיד צריכים להציע אלטרנטיבה, כזאת שנתניהו השבוי בידי הימין המשיחי, החרדים ובני ביתו אינו מסוגל להציע לבוחרים. הסיכוי היחיד לסלק את הביביזם והמשיחיות הוא להציג אלטרנטיבה ליום שאחרי המלחמה, כזאת שתרכוש את לב הציבור למרות שהוא ניזון מערוצי הטלוויזיה השבויים במבחני הרייטינג. במקום הגזענות והכיבוש, הכפייה הדתית, הפרוטקציוניזם, השיטור האלים והשופטים שמוכנים להתעלם מזכויות אדם, צריך הציבור הליברלי לתמוך בחזון דמוקרטי, שוויוני המאפשר הגדרה עצמית לעם הפלסטיני. איימן עודה מציע חזון כזה.
