במכתב שנשלח בתחילת השבוע לגורמי האכיפה והיעוץ האחראים לנעשה בשטחים הכבושים נאמר: "עשרות רבות של קהילות נותרות גם כיום תחת איום לעקירה וגירוש, כשהן חשופות לאלימות יומיומית, איומים, גדיעת מטה לחמן ולשלילת זכויותיהן. מדובר במעשים המנוגדים למושכלות יסוד של הדין הבינלאומי. המפקד הצבאי כריבון זמני בשטח הכבוש, המינהל האזרחי וגופים הנתמכים על ידם, כמו גם משרדי הממשלה השונים, לא זו בלבד שאינם בולמים פעילות זו, אלא מתגברים אותה ותומכים בה באופן פעיל".

הפניה הדחופה למכותבי המכתב דורשת שיפעלו לגיבוש וליישום מדיניות כוללת לבלימת גירוש קהילות פלסטיניות על ידי הפעלת הסמכויות המסורות בידיהם בדחיפות ובאופן מיידי ויזום; לפעול להרחקת ישראלים המלבים אלימות וטרור לאומני או משתתפים בפעולות אלימות משטח הגדה המערבית וליתן עדיפות וקדימות לפינויים של מאחזים אלימים; לבטל כל צו או החלטה בעניין הכשרה או הקמת תשתיות למאחזים המתפקדים כקיני טרור לאומני ואלימות; לסייע ולהגן על קהילות שגורשו באמצעים אלימים ואשר מבקשות לשוב לביתן.

שולחי המכתב ובהם "האגודה לזכויות האזרח", "מסתכלים לכיבוש בעיניים", "תורת צדק", "פעילי בקעת הירדן", "לוחמים לשלום" ו"קול רבני לזכויות אדם" מדגישים שחובת המפקד הצבאי ויתר הרשויות הפועלות בממשק עימו למצות את סמכויותיהם למטרה זו מעוגנת בהרחבה בדיני הכיבוש. חובה זאת מתעצמת כיוון שלמדינת ישראל אחריות ולפשעים המבוצעים גם בידי שחקנים לא-מדינתיים באופן ישיר — עקב כישלונה של המדינה לנקוט אמצעי אמצעים להגנה על הנפגעים.

המכתב מונה שורה של פסקי דין שרשויות הביצוע לא מימשו את כוונת הוראותיהם. "מדיניות המפקד הצבאי המשתקפת כאמור במענה מטעמו לפניות ולעתירות, מסתכמת בהצהרה כי המפקד מודע לחובותיו, מקיים אותן לפי שיקול דעתו וסדר העדיפויות - ללא נימוק מהותי לחוסר המעש", נאמר במכתב. עוד מציינים כותבי המכתב ש"דיווחים על אלימות מתנחלים מסתיימים לכל היותר בהתייצבות כוח צבאי במקום, לעיתים לאחר סיום האירוע. אין מדיניות לתיעוד שיטתי של המקרים ולבחינת נקיטת צעדים למניעת הישנותם".

"החלטות הממשלה בעניין תקצוב מאחזים והכשרתם, הכרזה על אדמות מדינה והקצאתן לצרכי המתנחלים בלבד, הענקת סמכויות שיטור אכיפה ופיקוח למתנחלים, ציודם בנשק וברכבי שטח ועוד ועוד - כולם מלמדים כי המדיניות הממשלתית מקדמת ומשרתת את ההפך הגמור מכל אלה: ליבוי האלימות ועידוד עקירת קהילות באמצעות הקמת מאחזים. גם נקיטת מדיניות של "עסקים כרגיל" לנוכח היקף הפרות הדין, חומרתן והשלכותיהן, מצביעה על התפרקות גורמי השלטון (הצבאי והישראלי) מחובותיהם, מנוגדת לעקרון שלטון החוק וחורגת באופן גס ממתחם הסבירות", מסכמת כותבת המכתב, עו"ד רעות שאער מהאגודה לזכויות האזרח בישראל.

‍

לקריאת המכתב