צאלה גז שנרצחה אמש חיה בברוכין - מאחז אלים שהפך מאוחר יותר להתנחלות אלימה. הייתי שם לא מעט פעמים: עם משפחה פלסטינית שתושבי ההתנחלות - אולי בן הזוג של גז שנפצע אמש מהירי - השתלטו על המטע שלה ומנעו ממנה למסוק אותו; עם משפחות פלסטיניות אחרות שחששו למסוק לבדן מאימת האלימות של אנשי ההתנחלות. פעמים אחרות רק קראתי דיווחים על חקלאים פלסטינים שהותקפו באזור ההתנחלות, על מבנים חקלאיים שהוצתו ועל עצי זית שנעקרו.
אנשים שלא הכירו את גז כותבים היום שהיא כנראה היתה אישה מאד מיוחדת. אולי. ככל שהיא היתה מיוחדת זו גם עוד עדות ליכולת של אנשים להיות רגישים, נבונים וטובי לב כלפי חלק מהאנשים תוך שהם חלק מאלימות נפשעת ומתמשכת כלפי אחרים.
כל זה לא אמור להפוך את הרצח שלה לפחות קשה ובוודאי שלא להצדיק אותו. אבל ברור שדיכוי מוליד התנגדות. שניהם (הדיכוי וההתנגדות) אלימים ואחרי דורות שניהם מגיעים לרמות שאי אפשר להכיל.
אם למדינת ישראל היה אכפת מביטחונם של ישראלים היא היתה שמה סוף לדיכוי ומשקיעה בפיוס. במקום זאת מדינת ישראל משקיעה בשקר הביטחון. למשל, גירוש החקלאים מהמטעים ליד ברוכין שהזכרתי למעלה. לגז ולילדיה היתומים זה לא עזר.
למשל, גז נרצחה בסמוך ליציאה מהכפר הפלסטיני כפר א-דיכ. היציאה הזו חסומה מאז ה-7 באוקטובר. פגשתי שם תושבים שסיפרו לי איך זה משבש את חייהם. צילמתי ילדים קטנים מטפסים על תלולית העפר כדי להגיע למונית שהוריהם נאלצו להזמין כדי לנסוע מהכפר לכפר אחר.
ההתעמרות הזו נעשית בשם "ביטחון", ביטחון ליהודים בלבד כמובן. מה לחסימת כפר של אלפי תושבים במשך 19 חודשים ולביטחון? כלום ושום דבר. מי שסירב להכיר בכך - אולי בזמן ההלוויה של גז ייפול לו האסימון.
או למשל, הבוקר, תוך כדי שהצבא מקצה כוחות "למרדף" אחרי הרוצחים של גז והמצב הבטחוני מתוח לכאורה, הגיעו חיילים כדי לסלק חקלאים פלסטינים מהמטעים שלהם כמה קילומטרים מצפון להתנחלות ברוכין. על המטעים הללו רוצים להשתלט מאחז אופנהימר וההתנחלות הסמוכה עמנואל. אפילו ביום כזה הצבא מקצה כוחות למשימה של גירוש חקלאים מאדמותיהם - אי אפשר שלא לחשוב שהגירוש יותר חשוב לצבא מלתפוס את מי שירו על גז או למנוע מהם מלפגוע בעוד ישראלים.
דרך אגב, ההוכחה שדיכוי לא מצדיק אלימות ניתנת יום אחרי יום בידי אותם חקלאים שמעולם לא הרימו יד על ישראלי למרות שהמאחז והצבא וההתנחלות מאכילים אותם מרורים. לא שאי האלימות שלהם משנה את היחס שהם זוכים לו מגזלני המאחז או שקרני הצבא. כמוהם רוב רובה של האוכלוסיה הפלסטינית.
מאחר שישראל לא רוצה להשיג ביטחון דרך סיום הדיכוי ומאחר ששקר הביטחון של הצבא הכושל שלנו גלוי לעין כל מתפשטים כאש בשדה קוצים הקולות הקוראים להשמדת כפרים, טרנספר וטבח בתושבי הגדה המערבית. כי כאשר לא יהיו ערבים גם לא יהיו פיגועים.
מזעזע? יש רק שתי אפשרויות: טרנספר או סיום הדיכוי.
פעם, "התגובה הציונית ההולמת" לרצח של ישראלים היתה הקמה של התנחלויות ומאחזים. כי באותן שנים המטרה היתה לקבוע עובדות בשטח. כיום המטרה היא טיהור אתני וכך כל אירוע משמש למקהלת הסתה למחיקת כפרים פלסטינים.
מאמש קבוצות הוואטסאפ וערוצי הטלגרם הימניים קוראים לשטח את כפר א-דיכ ובורקין, שני הכפרים הפלסטינים הסמוכים לברוכין. הבוקר גם סמוטריץ' הצטרף למקהלה. זה שידור חוזר של מה שהתרחש בינואר אחרי ששלושה ישראלים נרצחו ליד הכפר פונדוק. במשך שלושה שבועות התחולל מסע הסתה פראי שכלל מדיה חברתית, שרי ממשלה וראשי מועצות בהתנחלויות, שקראו להרוס את בתי פונדוק ולנקום בתושביו. כעבור כמה שבועות פשטו על הכפר עשרות מתנחלים וחוללו בו פוגרום. דרך אגב, הרוצחים כלל לא היו מפונדוק.
אותו דבר יקרה גם בכפר א-דיכ ובבורקין. הצבא, המשטרה והשב"כ שוב יעלימו עין או אפילו יסייעו לפורעים.
בהמשך, במקום כלשהו בגדה פלסטינים שוב יהרגו יהודים.
וכולנו שוב נהיה מזועזעים.
