top of page
  • תמונת הסופר/תTalma Admon

מה באמת קרה שם בבקעה?

לפנות ערב, כשהשבת עדיין הייתה מוצפת שמש עיקשת, יצאה חבורת נערים משדמות מחולה. כיוון שהיו רעולי פנים וחמושים באלות ובלומים של ברזל, כוונתם הייתה ברורה. הם יצאו לתקוף. והם תקפו. התנפלו על הרועה הפלסטיני ועל שלושת מלוויו הישראלים, ניסו לחטוף את העדר, והשלימו את מצוות שבת קודש בהכאת הרועה בלום הברזל. הם שברו את ידו.



עד כאן האירוע, שבעקבותיו הגיעו למקום כוחות צבא ומשטרה ואמבולנס. ומכאן פירוט חשוב שהעלו גלי הנדין ואמיר פיינסקי, שניים מהמלווים שהותקפו:


1. שדמות מחולה: התוקפים יצאו בוודאות משדמות מחולה. זהו ישוב ותיק וסולידי, לכאורה בגבולות הקונצנזוס, שונה מן ההתנחלויות החדשות האלימות. אוכלוסייתו לא הרשימה בעבר כמי שמגדלת דור צעיר דמוי נוער הגבעות המשיחי. התקיפה שיצאה מן הישוב הזה מסמנת שינוי מובהק לרעה.


2. התנהלות כוחות הביטחון: רבש"צ הישוב, מנחם צור, צפה באירוע כולו ממרחק בטוח. הוא יכול היה לעצור אותו, כיוון שראה את הנערים עולים וגם יורדים ושבים לישוב, אך לא נקף אצבע. רק משהגיעו המשטרה והצבא, הוא הצטרף והשיב לשאלה, מי אתה, "אני פרמדיק כונן."


החיילות שהגיעו לא האמינו לדיווח שהמלווים מסרו, ושאלו: "מה היה קודם?" השוטרים הציעו למלווים להגיש תלונה במשטרה, כאילו הרועה איבד ארנק על איזה סלע. שוטרים של-כלום, שוטרים של מתנחלים. כל ישראלי יכול לתאר לעצמו מה היה קורה אילו פלסטיני היה פוצע מתנחל בשטח. לכן, לא הייתה בכך הפתעה, שהמשטרה והצבא פשוט באו והלכו והמדבר נשאר עד גדול ואילם. הדי האלימות נישאו ברוח היבשה הרחק משם. לפני כן ניסו המלווים לעורר את השוטרים. הם הצביעו על הלום שבו הוכה הפלסטיני, שעדיין שכב על הקרקע ונאנק מכאבים. השוטרים הנהנו ואמרו שיטפלו בראייה. הם הורו לא לגעת במוט הברזל, אך עזבו את המקום בלי לעשות זאת, ובלי לזמן צוות פורנזי.


3. האמבולנס הישראלי וצוותו טיפלו היטב בפצוע, אך לא הורשו לעבור בשדמות מחולה בדרכם למרפאה בטובאס. הרכב אולץ לנסוע בדרכי עפר ארוכות, משובשות וסלעיות, מפני שנשא בתוכו פצוע פלסטיני. האם מיותר להזכיר שהפצוע נפגע מידי תוקפים שיצאו מאותו ישוב?


4. אמיר פנסקי התקשר לאחר האירוע לראש מועצת בקעת הירדן, דוד אלחייני, כדי לדווח לו על מה שקרה. אלחייני הגיב במתקפה מילולית, שבה האשים את המלווים כי הם הגורם למקרי האלימות באזור. אלחייני סיכם באומרו כי הוא יודע על כל אירוע באזור וכי המלווים הם המחרחרים והמסיתים. "כשאתם לא מגיעים הכול שקט ורגוע," הוסיף. אז העובדות סותרות את הקביעה המצחינה הזאת, מפני שיום קודם לכן אותו רועה יצא לבדו למרעה, ללא מלווים, וגם אז הותקף בידי פורעי שדמות מחולה.


אז זה באמת מה שקרה בבקעה לפנות מוצאי שבת. ובתמונות, הכיבוש. גם כשהוא רעול פנים מעשיו הנוראים גלויים.

 

צילומים: אמיר פיינסקי


68 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

コメント


bottom of page